תהליך השלום במזרח התיכון נמצא כיום בנקודה קריטית. המשבר בעזה מדגיש את הצורך הדחוף בהתקדמות משמעותית לעבר שלום במזרח התיכון. אנו שואפים שתקווה וביטחון יבואו במקומם של העוני, חוסר הביטחון והייאוש.

עמדתה של בריטניה בסוגיית הסכסוך הישראלי-ערבי היא ברורה. אנו מאמינים כי אין חלופה בת-קיימא לנוסחת שתי המדינות אשר מבוססת על גבולות 1967: מדינה דמוקרטית ובת קיימא פלשתינית שתחיה בשלום לצד ישראל המוגנת מהתקפות ואשר מוכרת על-ידי שכניה. על ירושלים להיות בירת שני העמים, וכמו כן יש למצוא פתרון צודק לבעיית הפליטים.

יוזמת השלום הערבית מהווה בסיס מצוין להתקדמות לעבר יעדים אלה. אנו עובדים עם שותפותינו – הכוללים את האיחוד האירופי ואת הממשל האמריקאי החדש – כדי לקדם את תהליך השלום במרץ.

ב- 11 במאי 2009, שר החוץ דיוויד מיליבנד השתתף בדיון מועצת הביטחון של האו"ם בנושא המזרח התיכון. בהצהרתו קרא מיליבנד לקבלת החלטות אמיצות כדי לעמוד מול האתגרים שמולם ניצבים עמי האזור.

עמדת בריטניה

מעשים שבוצעו על ידי ישראלים ופלשתינאים הם שגרמו למשבר המאפיין את יחסיהם בשנים האחרונות. אנו רואים עצמנו כידידים גם לישראלים וגם לפלשתינאים ואנו מאמינים כי עמדה זו מאפשרת לנו לדבר בפתיחות ובכנות עם שני הצדדים כדי לכוונם לעבר השלום. אנו ממשיכים לתמוך בשיחות השלום.

ישראל

צרכי הביטחון של ישראל

בריטניה מכירה ומבינה את החששות הלגיטימיות שיש לישראל לביטחונה הלאומי. האינטרסים של ישראל קשורים לאלו של 22 מדינות הליגה הערבית, וחלק מרכזי בפתרון שתי המדינות הוא שעל ישראל להיות מוכרת על ידי שכניה, אך גם להרגיש מוגנת מפני כל סוג של תוקפנות. יוזמת השלום הערבית מהווה בסיס מרכזי להתקדמות.

אין להמעיט בהשפעה השלילית שיש לירי הרקטות על ישראל על תהליך השלום.

גינוי האנטישמיות

אנטישמיות – כולל התעללות פיזית ומילולית – אינה מקובלת בין אם היא מופיעה במזרח התיכון, בבריטניה או בכל מקום אחר. הדבר נכון לגבי כל סוגי . הגזענות ושנאת מהגרים. קראו עוד על המאבק שלנו באנטישמיות.

סנקציות

איננו מאמינים שהטלת סנקציות היא הדרך היעילה להשפיע על ישראל. כמו כן, היא לא תגדיל את כוח ההשפעה הבריטי או את סיכויי השלום במזרח התיכון. 

אולם, כאשר נשקלת האפשרות לייצא נשק, בריטניה בודקת כל רשיון ייצוא לגופו, וההתנהגות בסכסוכים אחרונים תמיד נלקחת בחשבון בעת תהליך הבדיקה.

תגובה לא פרופורציונאלית

בריטניה מבינה את הצרכים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל, אך מודאגת מכמה מהפעולות שישראל מבצעת בעזה. אנו מודאגים ביותר מהטענות שהועלו על ידי ארגונים מהימנים כגון האו"ם והצלב האדום, ואנו מצפים ודוחקים בישראל לחקור טענות על התעללות מצד כוחותיה. פקידי השגרירות הבריטית בתל אביב ממשיכים להבהיר נקודה זו לרשויות בישראל.

 

הפלשתינאים

אנו מחויבים לייסודה של מדינה פלשתינית בת קיימא ובשלוש השנים הבאות אנו מתכננים להזרים יותר מ- 250 מיליון לירות שטרלינג לעם הפלשתיני כדי לסייע בבניית המוסדות של מדינה פלשתינית עתידית.

גינוי פיגועים

בריטניה מגנה בחריפות תקיפה מכל סוג על ישראל ומגנה את התמיכה בקבוצות המחויבות לתוקפנות כזו.

חמאס

בריטניה, יחד עם שותפותיה הבינלאומיות, הבהירה מאז ומתמיד את רצונה לעבוד עם אלה המחויבים לתהליך השלום באזור. בעקבות הפעולות של ארגון חמאס, איננו מאמינים כי שיחות עמו יועילו עד שיבצע צעדים משמעותיים לקראת עקרונות הקוורטט הקוראים להוקעת האלימות, הכרה בקיומה של ישראל והכרה בהסכמים קודמים.

אולם, אנו תומכים בהחלטת הליגה הערבית לאפשר למצרים לדבר עם החמאס. אנו נמצאים בקשר מתמיד עם הליגה הערבית ועם מצרים. גם טורקיה, סוריה, קטאר ואחרות מדברות עם החמאס.

 

פתרון שתי המדינות

בריטניה מאמינה כי אין חלופה בת קיימא לפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967: על מדינה פלשתינית דמוקרטית ובת קיימא לחיות בשלום לצד ישראל המוגנת מהתקפות ומוכרת על ידי שכנותיה. על ירושלים להיות מוכרת כבירת שני העמים ויש למצוא פתרון צודק לבעיית הפליטים.

אנו משוכנעים כי רק שלום כולל באזור יכול להאריך ימים: שלום שבמרכזו נמצאת מדינה פלשתינית עצמאית, ושנתמך על ידי שלום רחב יותר בין ישראל לעולם הערבי כולו. במלים אחרות, פתרון 23 המדינות: 22 מדינות הליגה הערבית יחד עם ישראל.

המשבר בעזה ממחיש ביתר שאת את הצורך הדחוף בשלום מתמשך במזרח התיכון. בריטניה תמשיך לעבוד ב- 2009 עם בעלות בריתה האירופאיות ועם ארה”ב כדי להגיע להסדר כולל.

כדי להביא להצלחתו של פתרון שתי המדינות, על ישראל והרשות הפלשתינית לקיים התחייבויות קודמות. אלו כוללות הבטחות הנוגעות להתנחלויות בלתי חוקיות ישראליות ולחופש התנועה בשטחים הפלשתיניים הכבושים. על ישראל והעולם הערבי לבצע צעדים לבניית האמון מחדש ולשיפור המצב על הקרקע עבור ישראלים ופלשתינאים כאחד.

התנחלויות

מפת הדרכים, שעליה חתמו שני הצדדים ב- 2003, מפרטת את הצעדים שעל הרשות הפלשתינית וישראל לבצע כדי להגיע להסדר. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והנשיא מחמוד עבאס חידשו את מחויבותם למפת הדרכים בוועידת אנאפוליס בנובמבר 2007.

בין היתר, התחייבויות אלה דורשות שממשלת ישראל תקפיא את כל הבנייה בהתנחלויות הנמצאות בשטחים הפלשתיניים הכבושים ותפרק את כל המאחזים.

בריטניה מתייחסת לבנייה ישראלית בהתנחלויות בכל מקום בשטחים הפלשתיניים הכבושים כבלתי חוקית על פי החוק הבינלאומי. גישה זו תקפה לגבי בנייה במזרח ירושלים ובגדה המערבית. בנייה זו מהווה מקור אמיתי לכעס עבור העם הפלשתיני ופוגעת באמון שלהם במחויבות הישראלית לשלום.

שר החוץ דיבר נגד בנייה בהתחלויות בעת ביקורו בישראל ובשטחים הפלשתיניים הכבושים בנובמבר 2008 ואמר בכמה מקרים שהבנייה המתמשכת בהתנחלויות מהווה מכשול לשלום. גם ראש הממשלה הבהיר עמדה זו בעת ביקורו באזור ביולי 2008, כולל בעת נאומו בכנסת. אנו פועלים לזיהוי דרכים מועילות להביא להפסקת בנייה לא חוקית בהתנחלויות בשטחים, כולל וידוא שמדיניות כלשהי בריטית או של האיחוד האירופי אינה מעודדת בנייה בהתנחלויות.

ירושלים

מעמדה של ירושלים מהווה נקודת מחלוקת מזה שנים רבות, ובמשך ההיסטוריה כולה. ישראל מגדירה את ירושלים כעיר הבירה שלה, אך הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בטענה זו. שגרירות בריטניה בישראל נמצאת בתל אביב, לא בירושלים. במזרח ירושלים בריטניה מפעילה קונסוליה, שבה יושב קונסול כללי שאינו משרת אף מדינה: החלטה זו מבטאת את השקפתנו כי כרגע לאף מדינה אין ריבונות על ירושלים.

אבן יסוד בפתרון שתי המדינות היא שעל ירושלים להיות בירת ישראל והמדינה הפלשתינית העתידית. בריטניה נשארה מחויבת ליעד זה.

חופש התנועה

למגבלות שהוצבו על ידי הממשלה הישראלית על תנועת הפלשתיניאים יש השפעה הומניטרית וכלכלית קשה בשטחים הפלשתיניים הכבושים.

השימוש המתמשך או הגובר במחסומים, נקודות ביקורת, עוצר, מערכת אישורים וגדר ההפרדה מגביל מאד את היכולת של הפלשתינאים לנוע בתוך הגדה המערבית.

למרות שלאחרונה ניכר שיפור בכלכלת הגדה המערבית, מגבלות אלה עדיין מהוות סיבה מרכזית למיתון הקשה הפוקד את הכלכלה הפלשתינית מאז שנת 2000. התוצר לנפש נפל ביותר מ- 40 אחוזים מאז 1999 ורמות ההשקעה נפלו ביותר מ- 50 אחוזים.

בריטניה קראה לממשלת ישראל ולרשות הפלשתינית ליישם את הסכם התנורפיח מ- 2005. אנו תומכים בעבודתו של נציג הקוורטט, טוני בלייר, לשפר את מעבר המסחר, הסחורה, השירותים והאנשים בכל הגדה המערבית.

גדר ההפרדה

בעוד אנו מכירים בזכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה, עמדתנו מזה זמן רב היא שאם נבנות גדרות – יש לבנות אותן בשטח ישראל.

הגדר בתוואי הנוכחי שלה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי וממשיכה להוות פגיעה קשה בחייהם ובמקור הפרנסה של פלשתינאים.

 

פעולות נוספות של ממשלת בריטניה

המשרד לפיתוח בינלאומי

המשרד לפיתוח בינלאומי מהווה חלק מרכזי בנוכחות הבריטית בשטחים הפלשתיניים הכבושים. בעקבות המשבר האחרון בעזה, לדוגמה, פקידים מהמחלקה עבדו עם פעילים  בעזה כדי לקבל תמונה ברורה של הצרכים המיידיים של האוכלוסייה, האתגרים שעלולים להאט את ההיענות לצרכים אלה וכיצד בריטניה יכולה לתרום בדרך היעילה ביותר. בריטניה התחייבה להעביר כמעט 50 מיליארד לירות שטרלינג לעזה. חלק מסכום זה הוקצה לסוכנויות סיוע כגון הצלב האדום והסהר האדום ועמותות בריטיות כגון אוקספם ו"סיוע איסלאמי".

השר לפיתוח בינלאומי, דאגלס אלכסנדר, ביקר בעזה בתחילת מרץ 2009. הוא שהה באזורים שנפגעו בלחימה האחרונה ושמע עדויות מפי אזרחים אודות הקרבות, הנפגעים וההרס.

אלכסנדר גם פגש את השר הישראלי לענייני רווחה בעת ביקורו באזור. הוא הצהיר כי הוא מבין את הצרכים הביטחוניים של ישראל אך גם העלה את הנושא של הגבלת הסיוע ההומניטרי לעזה על ידי ישראל.

משרד הביטחון

בריטניה הציעה לשגר את כוחות חיל הים הבריטי כדי לסייע במאבק נגד ההברחות לעזה. אנו עובדים יחד עם האיחוד האירופי ועם ארצות הברית ושותפות אזוריות נוספות כדי לקבוע כיצד ניתן להשתמש במומחיות שלנו בדרך היעילה ביותר. פקידים בריטים השתתפו במפגש שדן בנושא המאבק בהברחות, שנערך בקופנהגן בפברואר 2009, ואירחו מפגש נוסף בנושא בלונדון במרץ, שבו הוסכם על טיוטת תוכנית פעולה.