ברוכים הבאים למה שאני מקווה שיהפוך לעדכון קבוע על פעולתי ופעילות השגרירות, או אפילו לבמה בה נדון בענייני היום באזור.

הקמת מדינת ישראל הייתה אחד הרגעים המכוננים של המאה העשרים, ולכן חשבתי שיהיה זה ראוי להשיק את הטור החדש בזמן שאנו חוגגים את יום הולדתה ה-61 של ישראל.

לאחר שרות של קרוב לשלוש שנים כשגריר כאן אני עדיין ממשיך להתפעל מהחום ומעומק היחסים בין שתי מדינותינו. ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, כבר ביקר פעמיים בישראל: ביולי 2008 כחלק מחגיגות יובל השישים לישראל - ביקור במהלכו הוא היה לראש הממשלה הבריטי הראשון שנאם בפני הכנסת, ובינואר 2009 בלוויית חמישה מנהיגים אירופאים נוספים בעקבות הפסקת האש בעזה. נשיא ישראל, שמעון פרס, ביקר בבריטניה בנובמבר 2008 ונאם בפני שני בתי הפרלמנט וזכה לתואר אבירות לשם כבוד מהוד מעלתה המלכה.

שר החוץ הבריטי, דיוויד מיליבנד, גם ביקר בישראל פעמיים, לאחרונה בנובמבר 2008, בזמן שהשר לענייני המזרח התיכון, ביל ראמל, הגיע לכאן בדצמבר 2008 לביקור שכלל סיור בישובי עוטף עזה, ימים לפני פרוץ מבצע עופרת יצוקה.

כעת, כמובן, מכהנת ממשלה ישראלית חדשה: ראש הממשלה בראון התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2 באפריל. שר החוץ מיליבנד ועמיתו הישראלי אביגדור ליברמן גם שוחחו זה עם זה.

קשרי עסקים פורחים

אך היחסים הולכים ומעמיקים כאשר מסתכלים על הקשרים בין הקהילה היהודית בבריטניה וישראל, על הקשרים האקדמיים והמדעים וקשרי העסקים הפורחים. המסחר ההדדי ממשיך לעבור את רף שני מיליארד ליש"ט וראש הממשלה בראון כבר הציב את היעד הבא – סחר הדדי
בהיקף של 3 מיליארד ליש"ט עד שנת 2012. למעלה מ- 250 חברות ישראליות פועלות בבריטניה. ישראל היא יעד היצוא ה- 23 בגודלו בעולם של בריטניה אך היא יעד היצוא והשותפה העסקית הגדולה ביותר באזור. חברת התעופה הבריטית BMI השיקה לאחרונה טיסה יומית שנייה בין לונדון ותל-אביב לאחר כשנה של הפעלת הנתיב המצליח הזה.

לכן, הטענות שצצו לאחרונה כאילו ממשלת בריטניה מעודדת, או תומכת בקריאות לחרם על סחורות ישראליות, הן פשוט מוטעות. ממשלת בריטניה אינה תומכת בחרם על סחורות ישראליות, אינה מעודדת את הפעולות של אלה שתומכים בחרם כזה ולמעשה מתנגדת לכל סוג של חרם על ישראל. יחסי הסחר עם ישראל חשובים לבריטניה ונמשיך לתמוך בהם ולעודד אותם.

מה שקרה הוא, שתעשיית המזון, חברה אזרחית ונציגי ציבור פנו בנושא הכתובת שיש לציין כמקום היצור על מוצרי מזון אשר מיוצרים ונארזים בשטחים כבושים. בתגובה, המשרד לאיכות הסביבה, מזון וענייני הכפר (DEFRA) ניסח כללים בלתי מחייבים באשר לאופן סימון מוצרי מזון שמקורם בשטחים, על מנת הצרכנים יידעו מהיכן בדיוק מגיעים המוצרים אותם הם צורכים – מהתנחלות ישראלית או מיצרן פלשתינאי. כאמור, כללים אלה אינם מחייבים.

עם זאת, החוק הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות (אמנת ג'נבה הרביעית, למשל, קבעה כי כוח כובש לא יעביר חלקים מאוכלוסייתו לשטח הכבוש), וכמו כן ברור שהן מהוות מכשול מהותי לשלום שכן הן מערערות את הסיכוי ליישום פתרון שתי המדינות. אנו ממשיכים לראות בפתרון שתי המדינות את הדרך היחידה לאזן בין השאיפות של שני העמים, וחוששים שהאלטרנטיבה לכך היא המשך הסכסוך.

אנו גם מבינים היטב מדוע ישראל חשה מאוימת וממשיכה לשאוף לביטחון לו היא ראויה. איראן היא דאגה אמיתית לקהילה הבינלאומית כולה, ולכן בריטניה ניצבת בחזית המאמץ הבינלאומי להפעלת לחץ על איראן לעמוד בכל מחויבויותיה הבינלאומית ולהשיב את האמון בכוונותיה. נקודת המפתח היא שהסכמי שלום יציבים עם הפלשתינאים ושאר שכנותיה של ישראל יהיו הדרך הטובה ביותר להבטיח את מקומה של ישראל במזרח התיכון.

המאבק באנטישמיות

לאחרונה ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כאן בישראל, אשר התקיים השנה באותו מועד עם ועידת דרבן השנייה בג'נבה. בריטניה השתתפה בוועידה מכיוון שאנו תומכים במטרה הבסיסית של הרחבת המאבק העולמי כנגד גזענות. עם זאת, המשלחת הבריטית, כמו גם אלה ממדינות אחרות מאירופה ומשאר העולם, עזבו את האולם במהלך נאומו של נשיא אירן אחמדינג'אד, אותו הגדיר שר החוץ מיליבנד במילים "פוגעני, מסית ולחלוטין בלתי מוקבל". בריטניה תמכה באימוץ הצהרת הסיכום של הוועידה שכן היא מדגישה את החשיבות שמניעת גזענות, אפליה, שנאת זרים וחוסר סובלנות והמלחמה בהם עד לחיסולם. יתרה מכך, ההצהרה גינתה גזענות, כולל אנטישמיות ושנאת האסלאם, כמו גם ציינה שאין  לשכוח את השואה וקראה לכל המדינות החברות ליישם את החלטת העצרת מג'נבה בדבר זיכרון השואה.

גם אותי מדאיגים הדיווחים על עלייה במספר התקיפות על רקע אנטישמי כנגד הקהילה היהודית בבריטניה והתגברות חוסר השקט בקרב הקהילה. ממשלת בריטניה מגנה בחריפות תקריות אלה ויהודי בריטניה, כמו כל הקהילות, צריכים להיות מסוגלים לחיות את חייהם ללא כל חשש מתקיפות מילוליות או פיזיות. הממשלה חולקת את האחריות לפעול כנגד אנטישמיות וכל סוג אחר של גזענות ודעות קדומות, לא רק עם אלה שמושפעים מכך ישירות, אלא עם כל שכבות החברה.

לכן, בחודש פברואר השנה, משרד החוץ, בצוותא עם המשרד לקהילות ושלטון מקומי והקואליציה הבין-פרלמנטרית למאבק באנטישמיות, אירחו את ועידת לונדון למאבק באנטישמיות – ועידה בינלאומית שנועדה לפתח דרכי פעולה חדשות כנגד האנטישמיות בכל רחבי העולם. הוועידה קיבצה יחדיו למעלה ממאה מחוקקים מ- 35 מדינות שפעלו נמרצות עם חוקרים, משפטנים ומומחים מובילים בתחומם על מנת לנסח דרכים בהן יכולים פרלמנטים לעבוד עם הממשלות במסגרת המאבק העולמי באיום האנטישמיות. הוועידה הסתיימה בחתימה על הצהרת לונדון למאבק באנטישמיות וראש הממשלה בראון היה למנהיג העולמי הראשון שחתם על המסמך.

אשמח לשמוע מכם, כל הערה שיש לכם. ניתן לכתוב אלי בכתובת ambassador.telaviv@gmail.com.

טום פיליפס
28 אפריל 2009